הסכמי ממון והסכמי חיים משותפים

כאשר מדובר בהסכם ממון, הדימוי הראשוני הוא לרוב של הסכם הנחתם בין בני זוג טרם נישואיהם. ואולם, בפועל, הסכמי ממון נערכים במגוון רחב של שלבים במערכת היחסים: טרם תחילת חיים משותפים של בני זוג שאינם נשואים, במהלך החיים המשותפים, במהלך הנישואין ואף לקראת פרידה או גירושין.

הסכם ממון במובנו הקלאסי נערך בין בני זוג העומדים להינשא, המבקשים להסדיר ביניהם משטר רכושי השונה או הדומה להסדר הקבוע בחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג–1973, ובפסיקה הנלווית לו. כך, למשל, יכולים הצדדים לקבוע כי נכסים שנצברו טרם הנישואין יישארו בבעלות נפרדת גם אם נעשה בהם שימוש לצורכי התא המשפחתי, או כי רכוש מסוים לא יהפוך לרכוש משותף אף אם נצבר במהלך תקופת החיים המשותפים. לעיתים נערך הסכם ממון על רקע משבר זוגי, כתנאי להמשך הקשר, או בעקבות אירוע מהותי כגון קבלת ירושה או שינוי משמעותי במצב הכלכלי של מי מהצדדים.

יש להדגיש כי הסכם ממון שנחתם בין בני זוג טרם נישואיהם טעון אישור של רשם הנישואין, בית המשפט לענייני משפחה או נוטריון, ובהיעדר אישור כאמור – אין לו, ככלל, תוקף משפטי. לאחר הנישואין, הסכם ממון מחייב אישור של בית המשפט לענייני משפחה בלבד. לעומת זאת, בני זוג החיים יחדיו כידועים בציבור אינם מחויבים באישור שיפוטי לצורך תוקפו של הסכם ממון. עם זאת, עומדת בפניהם האפשרות להגיש את ההסכם לאישור בית המשפט לענייני משפחה, על מנת להקנות לו תוקף של פסק דין ולחזק את מעמדו המשפטי.

ישנם החושבים כי הם יכולים לכתוב את ההסכם בעצמם – וללא ליווי משפטי – וכאן הטעות שלהם. הסיבה העיקרית לכתיבה עצמית מגיעה לרוב מתוך רצון לחסוך בעלויות, והם בוחרים לעשות שימוש בהסכם ממון כללי שהורד מן הרשת. גישה זו מתייחסת להסכם ממון כאל מסמך סטנדרטי, בדומה להסכם שכירות, הניתן לשימוש חוזר – וזוהי טעות מהותית. הסכם ממון שונה מהותית מהסכם שכירות, הן בהשלכותיו הכלכליות והן במשמעויותיו המשפטיות.

הסכם ממון נועד להסדיר את יחסי הרכוש בין בני הזוג לאורך שנים רבות קדימה. לא אחת, רק לאחר עשרות שנות נישואין מתעורר הצורך לבחון את הוראות ההסכם, ואז מתברר כי נוסח באופן לקוי, כללי או בלתי מותאם, ואינו נותן מענה לשינויים שחלו במהלך השנים במבנה הרכוש, בהכנסות או בנסיבות חייהם של הצדדים. גם להסכם ממון הנראה לכאורה "פשוט" עשויות להיות השלכות כלכליות בהיקפים של מיליוני שקלים.

שימוש בהסכם ממון שהורד מהרשת אינו רק חסר תועלת, אלא עלול להוביל את הצדדים לסכסוך משפטי מורכב, ממושך ויקר, אשר ניתן היה למנוע באמצעות ניסוח מקצועי ומותאם מראש. לפיכך, ההמלצה החד משמעית היא כי עם קבלת ההחלטה לערוך הסכם ממון, יש לפנות לעורכת דין המתמחה בתחום, בעלת ניסיון מוכח בניסוח ובהתאמה אישית של הסכמי ממון לנסיבותיהם הייחודיות של בני הזוג. עורכת הדין אלינור מביאה עימה ניסיון בניסוח הסכמי ממון ומחזיקה בניסיון מעשי רחב בייצוג סכסוכים הנוגעים להסכמים מסוג זה, ניסיון המאפשר ניסוח מדויק וזהיר של הסכמים המפחיתים באופן משמעותי את הסיכון להליכים משפטיים עתידיים.